<h1>בכורות כ"ט ע"א</h1>
<h2>דף כט.</h2>
גרסינן בפ"א דמסכת סנהדרין [ז' ע"ב] דבי נשיאה אוקומה דיינא דלא הוה גמיר. אמרו ליה ליהודה בר נחמיני מתורגמניה דרשב"ל קום עלה באמורא עד פתח ואמר הוי אומרים לעץ הקיצה וגומר, עתיד הקב"ה להפרע ממעמידן דסמיך ליה וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ וכו' וגרסינן בפרק רבי אליעזר דתולין [שבת קל"ט ע"א] שבור ה' מטה רשע שבט מושלים אמר מר זוטרא אלו תלמידי חכמים שמלמדים הלכות ציבור לדייני בור.
ובירושלמי דשלהי ביכורים [פ"ג ה"ג] רבי מני מקל לאלו דמתמני בכספא, רבי אמי קרא עליהון אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם. ובגמרא דידן זה הבא בשביל כסף וזהב. ודייק אלהי כסף דיין. ומסיק התם אמר רבי יאשיה טלית שעליו כמרדעת של חמור א"ר אשיין זה שהוא שנתמנה בכסף אין עומדין מפניו ואין קורין אותו רבי, וטלית שעליו כמרדעת של חמור. ומשמע כיון שעל ידי שוחד נכנס למנותו, אפילו אם תלמיד חכם הוא אין עומדין מפניו וכו' דאי עם הארץ פשיטא דאין עומדין מפניו. ומסיק התם תירגם יעקב איש גבר נבוריא הוי אומרים לעץ הקיצה וגו' הוא יורה, יודע הוא להורות, הנה הוא תפוש זהב וכסף, לא בכספייאה איתמני, וכל רוח אין בקרבו אין חכם כלום. הוי אומרי בעיתון מימנייה, וה' בהיכל קדשו. ולא שייך הכא הנוטל שכר לדון דיניו בטלין
